ארבע ״דלתות״ לניהול הליך גירושין 

מאת ענת קבילי, עו”ד ומגשרת

לרשות בני זוג העומדים בפני פרידה ישנו טווח של אפשרויות לניהול הליך גירושין, או כפי שרומזת הכותרת, ארבע ״דלתות״ מרכזיות דרכן יוכלו לעבור.
במאמר זה אציג את ארבע החלופות לפי סדר המשקף את מידת העצמאות של בני הזוג בהליך הגירושין ומידת שיתוף הפעולה הנדרשת ביניהם בהליך, כמו גם מידת המעורבות של צדדים שלישיים.
לכל חלופה יש יתרונות וחסרונות. מוצע לבחון מספר שיקולים ולהשיב על מספר שאלות לפני שמקבלים החלטה באיזו ״דלת״ לבחור.

1. חלופת המשא ומתן הישיר:

בחלופה זו בני הזוג מנהלים משא ומתן ושיח באופן בלתי אמצעי, מגיעים להסכמות ומנסחים עקרונות להסכם גירושין. החלופה אפשרית במקרה שהתקשורת בין בני הזוג טובה או לכל הפחות סבירה ורמת הקונפליקט נמוכה. 

היה ובני הזוג מצליחים להגיע להסכמות עקרוניות, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה על מנת שינסח את העקרונות המהותיים לכדי הסכם משפטי המקובל על שניהם. 

מוצע גם לבקש מעורך הדין את חוות דעתו, בפרט, בשאלה האם יש נקודות מהותיות אשר בני הזוג לא התייחסו אליהן.  

לאחר ניסוח ההסכם – הוא יוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לקבלת תוקף של פסק דין.

כאמור, בני זוג שבוחרים באפשרות זו, נמצאים בדרך כלל בתקשורת טובה או לכל הפחות סבירה, ורמת הקונפליקט ביניהם יחסית נמוכה. גם אם לא יצליחו להגיע להסכמה על כל הנקודות, עורך הדין המנסח/ת את ההסכם תוכל/יוכל לסייע להם בגיבוש הסכמה על הנקודות שנותרו. 

במקרים מסוימים בני הזוג יבחרו לנהל את המשא ומתן כשכל אחד מהם מיוצג, ושני עורכי הדין ינסחו ביחד את הסכם הגירושין אשר יוגש לקבלת תוקף לבית המשפט.

לסיכום חלופת המשא ומתן הישיר:
מידת העצמאות של בני הזוג: גבוהה מאוד
רמת התקשורת: טובה עד טובה מאוד
רמת הקונפליקט בין בני הזוג: נמוכה עד בינונית
מעורבות של צד שלישי: מועטה (למעט במקרים שהמשא ומתן מתקיים בסיוע עורכי דין מייצגים) 

2. חלופת הגישור: 

גישור לגירושין מאפשר לבני הזוג לנהל משא ומתן ושיח בסיוע צד שלישי ניטרלי – המגשר/ת. 

המגשר/ת לא מעניק/ה לבני הזוג ייעוץ משפטי (גם במידה והיא מוסמך/ת כעורכת דין), והגישור אינו טיפול, אלא הליך שמטרתו גיבוש הסכמות וקבלת החלטות משותפות לגבי כל היבטי הפרידה.

כמו בכל האופציות האחרות, הגישור מתקיים סביב השאלה ״כיצד להתגרש״, ולא ״האם להתגרש״.

למגשר/ת אין סמכות לכפות על בני הזוג הסדר שהם לא מעוניינים בו, ובמסגרת הגישור יסכימו בני הזוג על כל היבטי הגירושין, לרבות – זמני שהות ומשמורת, נשיאה בהוצאות הילדים וחלוקת רכוש.

לקראת סוף הגישור המגשר/ת מנסח/ת את ההסכם בהתאם להבנות שגובשו והוא מוגש לקבלת תוקף של פסק דין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

לסיכום חלופת הגישור:
מידת העצמאות של בני הזוג: גבוהה
רמת הקונפליקט בין בני הזוג: בדרך כלל בינונית עד גבוהה
מעורבות של צד שלישי: בינונית עד גבוהה (בכל מקרה המגשר/ת אינו מכריע)

3. גירושין בשיתוף פעולה: 

בהליך גירושין בשיתוף פעולה כל אחד מבני הזוג מיוצג על ידי עורך/ת דין המסייעים להם להגיע להסכמות. תנאי לקיום ההליך הוא שעורכי דין המייצגים לא ייצגו את בני הזוג בהתדיינות משפטית, היה והמשא ומתן ביניהם יעלה על שרטון. זהו תמריץ מובנה שמטרתו למקסם את ההזדמנות שבמשא ומתן.

הליך הגירושין מערב, בנוסף לעורכי הדין ובהתאם לצורך, גם יועצים כלכליים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, יועצי הורים ועוד. זאת, על מנת לתת מענה הוליסטי לכל ההיבטים הכרוכים בפרידה בין בני הזוג. 

לסיכום חלופת גירושין בשיתוף פעולה:
מידת העצמאות של בני הזוג: גבוהה
רמת הקונפליקט בין בני הזוג: בדרך כלל בינונית עד גבוהה
מעורבות צדדים שלישיים: גבוהה (עורכי דין ויועצים מקצועיים על פי הצורך)

4. חלופת בית המשפט:

המחוקק הישראלי הכיר בחשיבות של פתרון סכסוכים במשפחה בדרכי שלום ובהסכמה, וגם בני זוג שחשים שנכון לפנות להליך משפטי, צריכים לעבור דרך מסוימת לפני ניהול הליך גירושין.

בשנת 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות במשפחה, לפיו אדם המבקש לפתוח בהליך גירושין בבית המשפט, חייב תחילה להגיש ״בקשה ליישוב סכסוך״ לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה זו להגיש בקשות או תביעות לערכאה המשפטית, למעט בעניינים דחופים.

במהלך ״פסק הזמן״ בני הזוג עורכים מספר פגישות ביחידות הסיוע שליד בית המשפט (או בית הדין הרבני) במסגרתן הם מקבלים מידע על הליכי יישוב סכסוכים חלופיים להתדיינות משפטית, לרבות גישור, ומגיעים להחלטות לגבי אופן ניהול המחלוקות ביניהם.

מטרת ההליך, אם כך, היא לייצר “פסק זמן” לפני הגשת תביעת הגירושין ולסייע לבני הזוג להגיע להחלטות מושכלות בדבר ניהול המחלוקות ביניהם.

החוק שואף גם להקטין את ההסלמה שלעיתים עלולה להתפתח בסכסוכים משפחתיים, הסלמה שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד ואף הרסניות על בני המשפחה, ועל הילדים בפרט.

כמגשרת, אני פוגשת בזוגות אשר נמצאים בתקופת עיכוב ההליכים. על פי נסיוני, לא פעם הגישור ופסק הזמן מסייעים להגעה להסכמות גם במקרים שנראים לכאורה כבלתי פתירים.

מובן, שאם בתום פסק הזמן הצדדים לא הגיעו להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב סכסוכים כמו גישור, הצד שהגיש הבקשה ליישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

החוק הוחל כהוראת שעה ל- 4 שנים ובחודש ספטמבר 2020 חוקקה אותו הכנסת כהסדר קבוע. 

לסיכום חלופת בית המשפט:
מידת העצמאות של בני הזוג: נמוכה
רמת התקשורת: נמוכה עד בינונית
רמת הקונפליקט בין בני הזוג: בינונית עד גבוהה
מעורבות של צד שלישי: גבוהה מאוד (בית המשפט יכריע בסכסוך) 

במאמר זה ניסיתי לסקור מספר דרכים מרכזיות לניהול הליך גירושין. לכל דרך יתרונות וחסרונות, ואין דרך אחת “נכונה”.  על בני הזוג לבחור את האפשרות הנכונה ביותר עבורם לניהול ההליך.

האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני קבלת החלטות בדבר ניהול הליך גירושין מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. 

חזרה לרשימת המאמרים ←