גישור הוא הליך שבו צד שלישי – מגשר/ת – מסייע/ת לצדדים שנמצאים בקונפליקט להידבר ולנהל משא ומתן במטרה להגיע להסכמות. למגשרת אין סמכות להכריע בתיק (בניגוד לשופט/ת או בורר/ת) ותפקידה הוא לנהל ולהוביל תהליך אשר יסייע לצדדים לקבל החלטות מושכלות. התהליך הוא חסוי וסודי דבר המסייע לו להיות פלטפורמה בה מועלים רעיונות יצירתיים לפתרון.
מה הערך שבגישור?
עבור אדם (או תאגיד) שנמצא בסכסוך או בקונפליקט בין-אישי, הגישור הוא הליך יעיל וחסכוני באופן משמעותי ביחס לאלטרנטיבה של התדיינות משפטית. הגעה להסכם במסגרת גישור חוסכת עלויות, זמן ומשאבים נפשיים, ומייצרת וודאות ושקט נפשי. עבור רוב האנשים מצב של סכסוך הוא מצב קשה להכלה, אשר משפיע על מעגלים ורבדים רבים בחיים, במודע ולא במודע.
הדבר נכון לא רק לגבי סכסוכים בין קרובים או חברים. ניסיוני מראה כי היבטים אישיים ורגשיים והשפעה על מעגלים נוספים מתקיימים גם בסכסוכים שעל פני הדברים נראים כ”עסקיים” בלבד.
סקפטיים?
לא אחת אנחנו, כבני אדם, מרגישים תחושת מיצוי – כבר ניסינו לדבר עם הצד השני, והבנו ש”אין סיכוי להידברות”. לא פעם מדובר בנקודת זמן בה כבר הוצאנו עשרות אלפי שקלים על הליכים משפטיים (ומי רוצה לשלם עוד כספים על הליך גישור, שלא בטוח יצליח?).
גישור טוב עשוי להשפיע ולשנות את התחושה הזו, וזכיתי להיווכח בכך בעצמי פעמים רבות. לפעמים פשוט חסר האדם שיאיר את הזרקור על האופן בו ניתן לפרק את כל הנושאים והמוקשים. אני מגיעה לכל תהליך בכוונה מודעת להיות האדם הזה.
מה קורה אם לא מגיעים להסכם?
המטרה המרכזית בגישור היא לבחון את ההיתכנות של הגעה להסכמה וליישוב הסכסוך. עם זאת, קורה שהדבר אינו מצליח, ואז עולה השאלה: מה היה הערך שבגישור? מנסיוני רב השנים, גם אם הגישור לא מסתיים בהסכם הוא כמעט תמיד מסייע למשתתפים בו להבין טוב יותר את הסכסוך – את האינטרסים שלהם (ולא פחות חשוב מזה, גם של הצד השני), ואת הסיכויים והסיכונים הגלומים בכל אחת מן האלטרנטיבות העומדות בפניהם.
לא פעם גישור שלא צלח ״מבשיל״ לבסוף כאשר העיתוי נכון יותר. למשל כאשר הצדדים חוזרים לדיון בבית המשפט. במקרים אלו הגישור למעשה “הכשיר את הקרקע” לקראת סיום הסכסוך בהסכמה.