החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: פסק זמן מובנה בהליכי גירושין
מאת ענת קבילי, עו"ד ומגשרת
מהי מטרת החוק?
בפשטות, החוק שואף ליצור "פסק זמן" בסכסוכי משפחה (בין בני זוג ובין הורים וילדיהם) לפני הגשת תביעה, כדי שיוכלו להגיע להחלטות מושכלות בדבר אופן ניהול המחלוקות ביניהם ואף להקטין את ההסלמה שעלולה להתפתח בסכסוכים משפחתיים, הסלמה שיש לה השלכות קשות על בני המשפחה, ועל הילדים בפרט. במאמר זה אתמקד בגירושין.
איך עובד ההסדר?
לפני שמי מבני הזוג מגיש תביעת גירושין, עליו להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בקשה ליישוב סכסוך ולשלם אגרה סמלית. עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה זו להגיש בקשות או תביעות לערכאה המשפטית, למעט בעניינים דחופים. במהלך ״פסק הזמן״ בני הזוג עורכים מספר פגישות ביחידות הסיוע שליד בית המשפט (או בית הדין הרבני) במסגרתן הם מקבלים מידע על הליכי יישוב סכסוכים חלופיים להתדיינות משפטית, ובכללם- גישור, ומקבלים החלטות לגבי המשך ניהול המחלוקות ביניהם.
לפי דו״ח של מחלקת המחקר של הרשות השופטת (מאי 2019) החוק השיג תוצאות מרשימות עד כה: כ- 49% מהמשפחות לא הגישו תביעה בערכאה משפטית לאחר הליך יישוב הסכסוך. כ- 36% מהמשפחות שדיווחו על אופן סיום הסכסוך ביניהם, הגיעו להסכם. כמו כן, חלה ירידה של כ- 20% במספר התובענות אשר הוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה.
אם בתום פסק הזמן הצדדים לא הגיעו להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב סכסוכים כמו גישור, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. במילים אחרות – אין מדובר ב״גישור חובה״, שכן הגישור הינו הליך הכרוך בבחירה ובהסכמה.
אם שני בני הזוג מעוניינים להיפרד בגישור לגירושין – האם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
לא. ישנם הרבה זוגות שמחליטים ביחד להיפרד בסיוע מגשר/ת לגירושין ורק לאחר הגעה להסכם במסגרת הגישור, מגישים ביחד את ההסכם לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין*.
כך, למעשה החוק תרם לאקלים חברתי בו יותר ויותר אנשים בוחרים בדרך הגישור והליכים אחרים ליישוב סכסוכים (כמו גירושין בשיתוף פעולה) במקום התדיינות משפטית.
לאחר ישום החוק במשך כארבע שנים כהוראת שעה, בספטמבר 2020 חוקק החוק כהוראת קבע.
*בשאלה האם להגיש בקשה ליישוב סכסוך אם לאו – מוצע להתייעץ עם עורך דין.