13 שאלות על גישור עסקי
מאת ענת קבילי, עו"ד ומגשרת
1. מהו גישור?
גישור הוא משא ומתן בסיוע של צד שלישי מקצועי, מגשר/ת. למגשרת אין סמכות להכריע בסכסוך (בניגוד לשופט או בוררת) ותפקידה הוא לנהל ולהוביל תהליך אשר מסייע לצדדים להידבר על הנושאים שבמחלוקת ולקבל החלטות מושכלות. הגישור הוא חסוי וסודי.
2. מהו גישור עסקי?
גישור עסקי מתנהל בין אנשים או חברות שנמצאים בסכסוך עסקי. הרקע לכך יכול להיות מגוון: טענות להפרת חוזה, טענות לגרימת נזק, אי תשלום, עיכובים בבניה, ליקויי בניה, חוב שלא הוסדר, פירוק שותפות עסקית ועוד.
לא פעם מעורבים בסכסוך עסקי יותר משני גורמים. בגישורים אותם אני מנהלת משתתפים לעתים 3-4 צדדים (אנשים או חברות), ואף יותר.
3. מתי מגיעים להליך גישור עסקי? האם יש בו טעם אם הוגשה כבר תביעה לבית המשפט?
בדרך כלל מגיעים לגישור עסקי דרך שני ערוצים מרכזיים: האחד, בסמוך להתפרצות הסכסוך ועוד לפני הגשת תביעה לבית המשפט; והשני – לאחר שנפתחו הליכים בבית המשפט.
מנסיוני, הגישור אפקטיבי יותר ככל שיתחיל בסמוך להתפרצות הסכסוך (בהנחה שמשא ומתן ישיר או בסיוע עורכי דין לא צלח). הצלחה בגישור עוד לפני הגשת תביעות לבית המשפט תחסוך משאבים ניכרים ולעתים אף תוכל לשמר את מערכת היחסים העסקית ו/או המיזם העסקי.
עם זאת, רבים מהגישורים המגיעים לגישור מתנהלים כבר בבית המשפט. במקרים אלו לא פעם אני נתקלת בסקפטיות. הצדדים שואלים את עצמם (ואותי) האם יש טעם בגישור והאם נכון להשקיע בו עוד זמן וכסף?
אין ספק שברמת העקרון, עצם פתיחת ההליכים המשפטיים מסלימה את הסכסוך. ככל ש׳הרכבת עזבה את התחנה׳ נדרשים מאמצים גדולים יותר, של כל המעורבים – הצדדים לסכסוך, עורכי הדין והמגשר/ת – כדי לשנות את מסלולה. עם זאת, התשובה על סמך נסיוני היא כן. למעשה רוב התיקים המתנהלים בבית המשפט מסתיימים בפשרה, בעקבות משא ומתן או בעקבות גישור. נסיוני מראה שגם בסכסוכים הנדונים בבית המשפט, ממש על סף הליך ההוכחות, או בסכסוכים מורכבים מבחינת מספר הצדדים, היקף הנושאים והאמוציות, ניתן לסיים את הסכסוך, לחסוך לכל המעורבים זמן וכסף, ואף לייצר ערך שההליך המשפטי אינו יכול לייצר מעצם מהותו.
הגעה להסכם במסגרת גישור תאפשר לחסוך את אי הוודאות הכרוכה בהליך המשפטי. לכן, כדאי להעריך בהתייעצות עם עורך/ת הדין מהם הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך.
כמו כן, בגישור טמון פוטנציאל למתן מענה על אינטרסים ׳חוץ משפטיים׳ שפסק דין לא יוכל לתת להם מענה (לדוגמא – שימור מוניטין, או המשך היחסים העסקיים).
4. למה הכוונה ב׳יצירת ערך׳ או ב׳הגדלת העוגה׳?
הפוטנציאל של גישור בכלל, וגישור עסקי בפרט, הוא בהידברות על מכלול הנושאים שבמחלוקת בין הצדדים, בין אם מצאו ביטויים בהליך המשפטי (אם נפתח) ובין אם לאו.
בעצם ההשמה של כל הנושאים ״על השולחן״ – טמון פוטנציאל לגבש הסכמות יצירתיות שיתנו מענה לאינטרסים עסקיים מגוונים.
דוגמאות קלאסיות הן – שימור יחסי חברה-לקוח, שימור שותפויות עסקיות, שימור יחסי חברה-ספק, או שימור מוניטין.
5. כיצד הגישור מתמודד עם סכסוך מאוד מורכב מבחינת הנושאים או האמוציות?
הרבה מהגישורים מתחילים במצב של מבוי סתום, פערים גדולים ורמת קונפליקט גבוהה. זו בדרך כלל הסיבה שאנשים זקוקים למגשר או מגשרת מקצועית, אחרת הם היו יכולים לנהל משא ומתן בעצמם או באמצעות עורכי דין.
למגשרת מקצועית יש נסיון והבנה בדינמיקות של קונפליקט ומשא ומתן, ובניהול הליך הגישור. לתפיסתי, עליה להחזיק גם בהבנה גם בנושאי התוכן והמשפט שעולים בגישור (אך חשוב להדגיש כי אסור לה לתת ייעוץ משפטי במסגרת גישור). השילוב בין כל אלו מאפשר את קידום הגישור למקום בו כל צד מתחיל להבין את התפיסה של הצד השני, לחדד לעצמו את הדברים שחשובים לו (לצד השני), ובשאיפה – להגיע להסכמות.
בנקודת ההתחלה זה נשמע לפעמים טוב מכדי להיות אמיתי, אבל ניסיוני מראה כי ניהול מקצועי של הגישור מאפשר זאת. יש כאלו שקוראים לזה ׳הקסם שבגישור׳. אני מסכימה שיש בכך הרבה קסם, אך לתפיסתי ההצלחה בגישור נובעת בראש ובראשונה ממקצועיות המגשר/ת בשילוב עם גישת הצדדים ועורכי דינם ופתיחותם להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה.
6. כמה זמן אורך הגישור?
זו שאלה שקשה לתת עליה תשובה מבלי להכיר את הנסיבות הייחודיות של המקרה.
ככלל אצבע, בגישורים עסקיים אני מקיימת ישיבת גישור ראשונה של 3-4 שעות (על פי מספר הצדדים ו/או מורכבות הנושאים שבמחלוקת). אם החלו כבר הליכים משפטיים אקרא לקראת הישיבה הראשונה את כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו. אני ומאמינה שמוכנות זו תורמת באופן מכריע להתנהלות הגישור. בתיקים מסוימים ניתן להגיע להסכמות כבר בסוף הישיבה הראשונה או זמן קצר לאחר מכן, ובמקרים מורכבים יותר נדרשות ישיבות גישור נוספות. לעתים נכון לקבוע יום שלם (8 שעות) לישיבת גישור מרתונית. הישיבה אמנם ׳תופסת׳ יום שלם לכולם בלו״ז, אבל בהסתכלות רחבה – לא פעם זוהי הדרך היעילה ביותר.
בכל מקרה, ניתן לומר באופן חד משמעי כי הגישור קצר משמעותית מחלופת ההליך משפטי.בכל מקרה, מאחר שוולנטריות היא עקרון יסוד בגישור – בכל נקודת זמן כל אחד מהצדדים יכול להודיע על סיום הגישור אם הוא/היא מרגיש/ה שאין תוחלת לתהליך.
7. מי משתתף בהליך גישור עסקי?
● הצדדים לסכסוך העסקי – נוכחותם בגישור היא הכרחית. התהליך הוא בראש ובראשונה – שלהם.
אם אחד מהצדדים הוא חברה, חשוב שיגיע גורם יחסית בכיר אשר מוסמך לקבל החלטות ומכיר את הדברים מקרוב.
● עורכי דין – בסכסוכים מורכבים או בסכסוכים אשר נמצאים כבר בהתדיינות משפטית ישתתפו בגישור בדרך כלל גם עורכי הדין המייצגים את הצדדים לסכסוך. לעורכי הדין תפקיד חשוב בגישור, בהיותם אנשי מקצוע אשר אינם מעורבים רגשית או עסקית, המסייעים ללקוחותיהם בהערכת הפתרונות המתגבשים אל מול האלטרנטיבות.
● המגשרת (ובמקרים מסוימים ומורכבים אף שני מגשרים, לטובת ייעול ההליך).
במהלך הגישור מתקיימות ישיבות משותפות של המגשרת עם הצדדים לסכסוך ועורכי דינם, ישיבות נפרדות של המגשרת עם כל צד ועורך דינו ולפעמים גם ישיבות של המגשרת עם כל הצדדים, ללא עורכי הדין, או של המגשרת עם עורכי הדין, ללא הצדדים. ההחלטה על כך היא החלטה תהליכית של המגשרת ובמובן זה אין גישור זהה למשנהו. גמישות זו היא אחת מהחוזקות של הגישור ככלי אפקטיבי ויעיל ליישוב סכסוכים.
8. מה ההבדל בין גישור לבוררות?
גם בוררות וגם גישור הם חלק מ׳משפחת׳ ההליכים החלופיים ליישוב סכסוכים (Alternative Dispute Resolution). אלו הם הליכים בהם בוחרים הצדדים להסדיר את הסכסוך שלא בין כתלי בית המשפט, אלא בסיוע גורם חיצוני – מגשר/ת או בורר/ת. עם זאת, יש הבדלים מהותיים בין גישור לבוררות.
הבוררות הוא למעשה הליך שבו צד שלישי שומע את התיק ומכריע בסכסוך באמצעות פסק בוררות. למגשרת לעומת זאת, אין סמכות להכריע בסכסוך, והיא משמשת כגורם המסייע לצדדים להידבר ולנהל משא ומתן. הליך הגישור הוא וולונטרי בכל היבטיו, מה שמאפשר לצדדים לעצב את הסדר הגישור באופן שנכון להם.
עוד אלמנט שמבדיל בין שני ההליכים הוא ההסכמה – בעוד שעל מנת להסדיר את הסכסוך בהליך בוררות נדרשת הסכמה חד פעמית, ממנה לא ניתן לחזור, בהליך גישור נדרשת ״הסכמה מתמשכת״ – כל אחד מן הצדדים רשאי לחזור בו בכל שלב מהסכמתו לנהל הליך גישור.
9. מה הקשר של הגישור למשפט, אם בכלל?
הגישה המרכזית לגישור היא הגישה הפרגמטית (Integrative Negotiation) ששואפת למפות את הנושאים שיש לדבר עליהם, את האינטרסים והצרכים של כל צד ואת סדרי העדיפויות שלהם. לאחר שאלו נעשים, הצדדים מנהלים בסיוע המגשרת משא ומתן שבו השאיפה היא להגדיל את העוגה ולחשוב על אופציות שמייצרות ערך רב יותר ממה שניתן היה לייצר באלטרנטיבה לגישור.
ועם זאת, בגישורים המופנים מבית המשפט, הגישורים בהחלט מתנהלים ״בצל המשפט״ – שכן החלטות הצדדים מתקבלות, בין היתר, בשים לב לאלטרנטיבה של ניהול ההליך בבית המשפט. אחד הדברים שקורים בגישור בתיק שהופנה מבית המשפט הוא שלב של ׳בוחן מציאות׳ שבו הצדדים מעריכים, בסיוע המגשרת, את הסיכויים והסיכונים שלהם לו התביעה תתנהל בבית המשפט. תהליך הערכה זה מאפשר להם להחליט באופן מושכל האם עליהם לקבל את הפתרון שמתגבש בגישור, אם לאו.
10. האם מישהו (חוץ מהצדדים) יכול לדעת מה קרה בהליך הגישור?
סודיות, במיוחד בהקשר העסקי, היא אחד היתרונות הגדולים של הגישור. למעשה, לא פעם שיקול מרכזי של צדדים בפנייה לגישור עסקי הינו הסודיות שלו; לתביעות משפטיות ופסקי דין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מוניטין של אדם או תאגיד או לייצר תקדימים והשלכות רוחביות שישפיעו על מצבים עתידיים מול צדדים שונים.
מעבר לכך, הגישור הוא סודי גם כלפי בית משפט עצמו – אם התיק מגיע לגישור לאחר שכבר הוגשה תביעה, השופט לעולם לא יידע מה קרה בהליך הגישור (למעט הסדר הגישור שמוגש לו לקבלת תוקף של פסק דין, אם מוגש).
חשוב להבהיר – בהליך הגישור כל צד יכול להגיד כל שעל לבו, ולא ניתן יהיה להשתמש בזה בבית המשפט. הסודיות והחסיון חלים גם על מסמכים המוחלפים במסגרת הגישור.
11. מה קורה אם מגיעים להסכמות?
כשהצדדים מצליחים להגיע להסכמות ביניהם, כל שנותר הוא לנסח את הסדר הגישור שיביא לידי ביטוי את מכלול ההסכמות, להחתים את הצדדים/עורכי-הדין שלהם ולהגישו לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין. המשמעות היא שלהסכם הגישור, בסופו של דבר, יהיה את אותו המעמד כמו של פסק דין של בית המשפט, אבל ההבדל המרכזי הוא שאת תוכנו של הסדר הגישור עיצבו הצדדים (ואת פסק הדין כתב/ה השופט/ת). במקרים מסוימים הצדדים מעדיפים כי ההסכמות ישארו סודיות ואז מנוסח הסדר גישור בו מתחייבים הצדדים לסודיות ובית המשפט מתבקש (בהסכמת הצדדים) לדחות את התביעה.
12. מה קורה אם לא מגיעים להסכמות?
מנסיוני רב השנים, גם אם הגישור לא מסתיים בהסכם הוא כמעט תמיד מסייע למשתתפים בו להבין טוב יותר את הסכסוך – את האינטרסים שלהם (ושל הצד השני), ואת הסיכויים והסיכונים הגלומים בכל אחת מן האלטרנטיבות העומדות בפניהם.
לא פעם גישור שלא צלח ״מבשיל״ לבסוף כאשר העיתוי נכון יותר. למשל כאשר הצדדים חוזרים לדיון בבית המשפט. במקרים אלו הגישור למעשה “הכשיר את הקרקע” לקראת סיום הסכסוך בהסכמה.
13. החלטתם שאתם מעוניינים לנסות הליך גישור – מה עושים?
לאחר קביעת ישיבת הגישור הראשונה, אני ממליצה להתכונן אליה. אני מאמינה שחשיבה על שאלות כגון – מה האינטרסים שלי? מה האינטרסים של הצד השני? מה הסיכויים והסיכונים הגלומים באלטרנטיבות השונות (ובכלל זה האלטרנטיבה של התדיינות משפטית)? מה החלופה הטובה ביותר שלי במקרה שלא מגיעים להסכם? מענה על השאלות הללו, ביחד עם עורך דינכם, ככל שאתם מיוצגים, תסייע לכם להבין טוב יותר את המפה הגדולה ואיפה אתם נמצאים עליה. הדבר גם ייעל את הגישור ויסייע לאפקטיביות שלו.
מעבר להכנה, חשוב להגיע לישיבת הגישור בפתיחות לשמוע את הצד השני. קרוב לוודאי שהוא או היא רואים את הדברים אחרת מכם. לעתים, מה שמאפשר את נקודת המפנה הוא כאשר שני הצדדים מתחילים לספר סיפור אלטרנטיבי על מה שהיה (או יהיה), שלוקח בחשבון את כל נקודות המבט והתפיסות.
להרחבה על התכוננות לגישור ולמשא ומתן – לחצו כאן.